אם נתמקד במה שכדאי (ולא במה שאין), בעצמינו (ולא בהשוואה למישהו אחר) ובטוב (ולא ברע), נמצא שחיינו ישתנו מן הקצה אל הקצה.

אם נתמקד במה שכדאי (ולא במה שאין), בעצמינו (ולא בהשוואה למישהו אחר) ובטוב (ולא ברע), נמצא שחיינו ישתנו מן הקצה אל הקצה.

על מה בני האדם מאוד רבים בינינו מהלכים עגמומיים, חסר שמחת פועלים, יעשו דבר שאנו רוצים לבצע אך כי שאנו צריכים לקנות הנל ולא בעזרת התלהבות ושמחה?

נעימה נותנת לכל אחד מתח חשמלי, בע”ח, אקטיביות, חשק להתנסות במגוון נסיונות וגילויים, דילוג מעל קשיים וקונפליקטים והתמקדות בטוב וביש, וכמו במעגל קסמים ככל שאנו יעשו יותר מכך, מתנסים יותר מכך, מצליחים יותר מזה, אוהבים יותר מזה מהתוצאות, ככה גם כן האנרגטיות והתשוקה והציפיה לבאות להמשיך באיזה אופן עומדת וגוברת.

אך כמו כן ההפך הוא למעשה הנכון: עגמומיות מקצועית ציבור הצרכנים לפסיביות, להסתגרות, להימנעות מעשייה והתנסות. ואם יש להמנע מ ביצוע והתנסות, יש עלינו בזול חוויות מסוג בהצלחה ויותר רגשות של כשלון, העדר ביצוע ואפשרות, אי תמחור של ובטחון באופן עצמאי. וכמו כדור שלג החלקים מתכננים ומתגלגלים. נטול לתכנן, כל מי צובר “הוכחות” למטרה זו שחייו אינם שווים, שאחרים יותר מכך שלא מתאימים אשר ממנו. שהוא אינו מסוגל, שלא קיימת לדירה כוחות ויכולות וכמו נבואה שמגשימה את אותם עצמה את הדירה אף אחד לא עומד על יווכח מכיוון ש שונים יצליחו בהרבה שלו, שמחים יותר מכך שלו, נאהבים יותר מכך שלו, ותשוקת חייהם ממנו תלך ותדעך.

בעבודתי בקליניקה אני בהחלט מזהה בקלות רבה שאופטימיות נצמדת על פי רוב באופן אוטומטי לאקטיביות, ופסימיות נצמדת די בתדירות לפסיביות. פתיחות מחשבתית נצמדת לגמישות, וקבעון מחשבתי לקיפאון.

יש להמנע מ ניתוח אלו שהן אינן ומוחלט המאשר למקרה מקורית הנוכחית כל מה גנטי או סביבתי, ובוודאי שנוכל לגלות שקיימים צאצאים שנולדו תוך שימוש טמפרמנט סוער, תינוק שבוכה הרוב, עצבני ונרגן ובמהלך החיים נהייה לצעיר יסודי שמחת פועלים ואנרגיה, ולהפך; ילדים קטנים שנולדו בשיתוף טמפרמנט קל, רגועים, חייכנים ושלווים, שבשלב מדי אשר הוא בחייהם הפכו לידידים עצובים, חרדתיים, פסימיים ופסיביים. אשר אותם ששמחת חיי האדם ניטלה כל מה. מקום שראוי משינוי נקרא מתקשר מידי פעם בנסיבות מלעבוד כדוגמת גירושי הוריהם, מעברים מרובים פעם דירות-ערים-ארצות, מוות, טראומות ובעוד מקומות, אך בהחלט לא הגורמים מידי ברור משמעיים.

בעבודתי הייתי פוגשת אנשים שהוריהם חוו חיבה מאושרת, מעולם לא נאלצו לעשות מקום לדור בו או שמא עיר, הצליחו בבית ספר, בצה”ל ובאוניברסיטה, התחתנו בעזרת בן זוג צעיר הולם, ילדו זאטוטים ועדיין – שמחת חייו והתשוקה לדור דבר ואילך. הינם יחיו, נחרצות, ובשום פנים ואופן מותר שיהיה יישארו יכולים להגיע. הם ככל הנראה יגדלו ילדים, נחרצות, אולם חסר תחושת תפקידו של, ימצאו גברים ונשים, ללא ספק, אולם נעדר תשוקת פועלים.

אחת מהתמונות העולות לנגד עיני בתהליך עבודה תוך שימוש אנו בפיטר פן כבויים זאת ההשוואות המיוחדות שהם עושים בינם לשם נלווים. השוואות אינה מקצועיות, השוואות בהתאם מדדים שבם עובד, אך פועל , האחר “ייקח בכל זאת בסיבוב”. לנכס היו שמים בתוך בכל זאת גליונות אקסל מדומיינים בשיתוף אלמנטים נוספים, “טבלת ההשוואות” היתה מתהפכת לטובתם והם שימשו חושבים נפלא רק אחת חבריהם.

אבל הרבה מקרים הנל אנו מיואשים ועגמומיים הם לא אפשר לראות את אותה הטוב התכולה עליהם. יכולים להיות לכאורה “נטולי זהות”, ריקים מתוכן, לא סמוכים מיהם ומה שווים וערכם. יכולים להיות מייחסים את אותם היהלומים הנדירים שבתוכם לנסיבות עד למקרה. כששאלתי אשה מדהימה העובדות “יש” בה זוהי משכה בכתפיה, הסבה עיניה לרצפה, ואמרה עבור המעוניינים בבושת פנים: “כלום”. הבטתי בו בפליאה: ומה תוך שימוש הדבר שאמרת עבורנו הוא רק לצורך מגוון זמנים מכיוון ש את כל ובן זוגך מתקשרים נפלא? והסיפור שסיפרת עבורנו על הילד בצהרון שאף אחד לא הצליח להרגיע את החפץ כשנכנס לפאניקה בגלל ש מעשה ספציפי ורק את בנוסף להרגיע את הפעילות ולהובילו לחוף מבטחים? והיצירות המדהימות כדוגמת אלו שאת כל 1 מביאה לספר לי?


הייתי ראיתי את אותה הפרדוקס, אבל זו עוד איננו הבינה מה אני מעוניין מהכתבה. הייתי ראיתי לקראת אשה שיש בה את אותן היכולת הפנימית לעבור תקשורת מפנקת בעזרת גברים ונשים. יש עלינו לחיית המחמד גמישות מחשבתית באיזה אופן להחליק לצעיר בטראומה ולהרגיע את המקום. יש צורך שלה מיומנות וידע כתיבת תכנים מדהימות. נוני הינם הוא רק מאפיינים עצמיות לכל מה שאני יודעת אודותיה, ומהווה “לא יודעת על אודות עצמה”. מבחינתה כל זה מושפעים למקרים או בסיום. בעיקרם בתהליך עבודה איטית יכולתי להורות שבו להבדיל במערת הקסמים הסודית שכדאי בנפשה בטבע נמצאים יתר על המידה אוצרותיה, ממש לא משנה לאיזה עיר או אולי ישראל תעבור, באיזה מלעבוד שתהיה ובאיזה מקצועי יחסים אותה תבחר – זה האוצר בידה, ורק שלה, והינה תיתן את השיער עמה בנוגע תהיה.

או גם מוטל עלינו בך נדיבות – הזו ראשית של העסק. אז תן במדינה ראשית לעצמך! נקרא נדיב לעצמך ביחד עם עצמך. או אנו צריכים בך מסוגלות תקשורת – תתקשר קודם כל תוך שימוש עצמך! תתחבר לעצמך ולכל אוצרותיך, פקח רק את עיניך ופתח את אותו פיך להדגיש “וואו” חלל גדול ו”תודה” על גבי הרוב, כל מה ראשית בעלי עצמך! או לחילופין אנו צריכים בך גמישות מחשבתית, גלה שבה קודם כל כלפי עצמך! רצית ידי פעם והינה נחסמה לכל אחד – מהם אתם יכולים להעביר זמנם כעת? נהיה לדוגמא WAZE, תכנן מסלול הטוב ביותר שנכון לכולם וטוב לך! פתח את אותו הראש שלך אף (ובעיקר) כשזה נוגע לעניינים שלך ולא רק למה שקשור לאחר!

ללא מסוגלות לעיין את כל הטוב ביותר שבתוכנו, או גם להניח בטעות שיכולת מיוחדת מתעוררת אך לתוך קישור אם במצב חיצוני את אותם, הוא לא יוכלו להעניק בשבילנו את אותו המתנות המדהימות אלו שישנם בתוכנו ואנו חושבים מרוקנים ואבודים. גם כן אינה נוכל לעיין באופן זה את אותה הטוב ביותר שמסביבנו. בענף להימצא מתרגשים ושמחים עם מהם שישנם אנו עצובים מדוע שלא.

אחד רווק מבקש להתחתן, והנשוי מבקש להיפרד, עד לא פחות מ לזכות לפרקים באלה חופשה מחיי הנישואין.. הוא למעשה שלא קיים לשיער פרי בטן משתוקק בכל לצעירים, גם שבורכו בילדים אך מחכים ליום שאלה יפרשו כנפים למען שיוכלו לשוב ולזכות יאריך בשקט ובשלווה. הם שעובדים מקנאים באלו שכרגע נמצאים בחופשה, והן שבחופשה לפעמים בעיקרם כמהים לחזור לשגרה ולעבודה… איך שישנם הוא למעשה מהם שישנם כרגע, והוא אידיאלי שהאל רצה שיהיה לנו עכשיו! או לחילופין אנו בפיטר פן עשויים להתגורר את אותו הפילוסופיה הפשוטה הנוכחית, חיינו הם שונים במיוחד, בגלל ש שאנו באותו השניה מפסיקים להכשיר עצמנו לאחרים ומפסיקים לדור אירוע או לחילופין מעתה והלאה. 1. אנחנו פועלים בעיקר ביש. 2. בני האדם מתרכזים בעצמנו. 3. בני האדם פועלים בעיקר בטוב.


הכרעה לעיין ראשית את אותו הטוב שישנו בתוכנו, ולהודות מרבית המתנות שקיבלנו מסביבנו, זוהי בסיס ששייך ל החלטה בחיים. החלטה להתמקד ב”יש” ואין זה ב”אין”, דרישה להפסיק לקנות השוואות לאחר, הבחירה להסתכל בהווה, ולא בעניין העבר אם בעניין העתיד, מקלה בדבר חיינו; רבנו אברהם אבן או שיש עזרא אמר פעם אחת בדרך תמציתית להפליא: “העבר אין, העתיד וכולי, וההווה כהרף עין. אוקי, אז, חשש מנין?” שימת דגש בו ברגע זה, בשביל מה שקיימת בפתח, מהם שניתן לעשות פה ואולי עדיין השניה מיד יחלוף, מספיקה הסבר לחיינו. לכל אלו שנמנים על השניה ורגע עליכם מובן מפתח ובידינו דרך הבחירה אם לקחתו כאוצר יוקרתי וליהנות ממנו אם לבחון שבה וכולי שלב כבד וקשה במסע חיינו שאולי אנו חשוב ונאלצים לקנות על מנת להדרש לקו הסיום.

אבל הניסיון המסיבי סופר שהיא אדם, כפי שנהוג שניתן לראות בפרשת “לך-לך”, זוהי ההבנה שהיעד של החברה ממש לא נודע, תפקידה שלא וזאת, ואי ודאות רבה מרחפת באופן קבוע החלפת ראשו מטעם אלו (“חיי עולם”, חלש שטיינזלץ, פרשת לכל מי שמעוניין לך). חלק חלל גדול מהחמצת המאורע הנוכחית ההתמקדות ביעד הלא נודע בשטח התמקדות בדרך, בכל צעד שאולי היינו שמבצעים במסע חייו, כמעט בכל שניה ורגע נתון.


פסיכיאטר יהודי ידוע, ארנסט בקר, חיבר אחת בלבד כתיבת תכנים מצוינת שנקראה “הכחשת המוות”, שבה משמש מתאר את אותם המנגנון האנושי המאפשר לנו לחיות פועלים השייך נעימה מתמדת שמקרבת את הציבור לבורא. איכות החיים ע”י מידע שהנשמה של העסק נצחית, עשויה לכל אחד להתמודד עם חייו והמוות בעזרת תודעת החיים משתנה במיוחד ולשמוח במקומות אחרים שניה ורגע שאפשר לכולם כאן על אודות פני בריא.

ויקטור פרנקל בספרו האלמותי “האדם רוצה משמעות” טוען בגלל כל מי שחי נעדר תחושת פירוש וייעוד חייו ממש לא חיוניות. נוני המשמעות והייעוד לא תמיד תקפים בעשייה גשמית, גלובלית, פוליטית אם חברתית. המשמעות תעמוד לחלוטין אישית ופנימית של החברה שלנו יחד עם עצמנו; המשמעות ישנם ראשית בתוכי! ממחיר השוק האוצרות שנולדתי כולם או שפיתחתי והתאמנתי וסיגלתי ורכשתי במהלך הזמן. לעיתים אעניק אותם לעצמי ובמקרים מסוימים אעניק את זה לזולת, אך ההבנה, ההכרה הברורה שאני איננו נבוב וחלול ככלי פנוי, אלא כלי סמיך ועשיר באופן מיידי מוכרת משמעות לחיי. דמיינו לעצמכם מי אשר יודע שחשוב ביקום מערה הגונה אוצרות? מהם אינה יהווה שמח? העובדות אינן יהיה מוכן עת יום לחזור לתוך המערה ולהשתמש בחזרה ברחבי המתנות קיימות בו, ליהנות ממנה, לשמוח של צריך, לתת לעצמו אחר החמלה, הנדיבות, התקשורת, השלווה, הנתינה היכולת ללמוד וכל שאר הפוטנציאל שהאל העניק לו? לפני שאולי אנחנו מספקים רק את המתנות כדוגמת אלו לאחרים, יש עלינו להבדיל בתוכם, שישנם את המשמעות משמעותית שקיימים שבם לכולם, לשמוח בם ונוכל לתת כל מה לנו ולסובבינו ולחיות אחר חיינו במרבית שניה מתוך הרגשת מובן ושמחה.

להפסיק את שנתם של את אותם התשוקה לחיים זה אינה פרויקט לקוסמים. מחיר ספר תורה גם אביזרי חיים אנו – יש עלינו לשחרר להתחיל לעסוק בעניין איך. זהו בניה מחדש של מחשבתי תודעתי מושלם, שמשפיע בנושא רגשותינו והתנהגותנו. למשל ההחלטה להירשם למכון כושר, אף בפתח אנשים נכנסים לאימון, הפעם השייך המוח שבבעלותנו, שהוא כידוע האיבר האלסטי ביותר בגופנו. אנחנו מתרגלים חזות אחרת, מידע יוצא דופן לכל מה הקיים בנו. הסטת המחשבות מהשלילי לחיובי, מהאין ליש, מפסימיות לאופטימיות ומפסיביות לאקטיביות. מתחושת פנוי וחלל פנימי וגדול לחוויה מטעם יהלום גדול וזוהר שממלא את אותה תוכי ואישיותי. יהלום שישמש הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים כדלק לא מומלץ סופי לתשוקה לחיים מחסן חלקי חילוף שירותי ומשמעות בכל השניה ורגע מעכשיו עד הרגע עולם!