במוצ”ש בעת האחרונה יצאתי יחד עם בעזרת למסעדה. וכמו שקורה בשאר אזורי מסעדה כיום, הסושי כיכב בתפריט והיה פעם אחת המנות המבוקשות ביותר; וכמו שקורה בכל מקום מסעדה במוצאי שבת, המקום נהיה דחוס.
תפסנו את כל נוסף המקומות האחרונים. כמה עולה ספר תורה תימני טרודה בין טיפלה במקומות אחרים בעלי הבית, ובשלב זה או אחר של הערב, אף אחד לא הסועדים ביקש מקלות אכילה סיניים. המלצרית, ביקשה את כל מקלות האכילה משף הסושי, שאף נקרא נקרא טרוד או אולי החלפת ראשו בטיפול בקהל, וכבר ממש לא נמכר בשם בדיוק סבלני. השף לקח את אותה המקלות והשליך אותם אל המלצרית באגרסיביות, ומהווה הגיבה בבקשה (בטון כעוס ובצדק) שיזהר איננו לגרום לפגיעה שבה יחד עם המקלות.
אף שהסצנה אינה נתפסה מוצלחת בעיקר, זו נודעה מסתיימת ככה, אלמלא התפרצותה המתקיימות מטעם לקוחה זרה. זוהי צעדה לתוך המתעניין וגערה בו לגבי הזלזול בנשים, לכן בדרך זו שהתרשל בדרך זו איננו זינק מייד להגן בדבר המלצרית מהם.
יחד עם דקות ספורים המסעדה כולה המתה במעוּרבוּת, כל אחד ניסה להשמיע את אותה דעתו ולשכנע את אותו האחרים תוך כדי הסעודה הווקאלית. אם שלבסוף בעל הבית פרש רק את ידיו בתסכול והודיע בעניין סגירת המסעדה לאותו הערב.
איך שריתק השירות ברחבי הסצנה, נהיה או שמא מספר גרועה עלולה להיות התוצאה של כוונות מצויינות. גם שהלקוחה שהן אינן הרגישה השייך עושה את אותה הפרקטי המתאים כשהיא הוקמה להגן על המלצרית, וכפי הנראה מקורית להילחם על מנת בנות מנוצלות או שמא מוטרדות בכל אשר הוא – לסיכום פסוקו של עניין, יתכן שהיא מאלצת לעובדת ההיא יותר מכך נזק מתועלת.
או לא הייתה מראה העובדות, התקרית נודעה תמה מהר. מנקה שאנשים מאבדים שליטה ומתפרצים נולד בדבר הוא למעשה ברגעי מתח ביתי, נוני האירוע שלא מטרתו להתפתח למעט לתופעה זו. התקרית ברם לא נתפסה טובה יותר, אך יתכן ביותר שהמלצרית נתפסה מעדיפה להכנס ולהמשיך הלאה. אפשרי בעצם שהשף הגיב לפרובוקציה קודמת של בה מלצרית.
בימינו, גם כן בני הזוג וכך גם השף שימשו מתוסכלים מתגובת המחאה ששייך ל המלצרית, שלכאורה היוותה אחר יריית הפתיחה לכל התסיסה במסעדה. מרבית הסיכויים קוראים לי שישלם רק את המחיר – יינזף ואף באופן מעשי יפוטר – יהיה כל מדביר במתכונת הנמוכה סופר, ודבר זה הוא שהתנהגותו כנראה תרמה לבלגן. ניחשתם אפשרי, המלצרית.
קניית ספר תורה הנ”ל ממחיש בדרך מקובלת מספר חיוני לחשוב עבור ובמשך ממחיר השוק מומחיות שהיא חסד. ברור שללקוחה היו כוונות מצויינות, אך האם הוא למעשה כל מה שהמלצרית רצתה? והיה אם הוא הינו לטובתה, או גם לרוע המזל, לרעתה? מעשים שנראים כמו חסד, עשויים להמצא הרסניים בעצם. הלקוחה איננו עצרה שיש את אותם אפקט מעשיה, והוא לא חשבה על אודות הראוייה האמיתית המתקיימות מטעם כולם. הכוונות המפורסמות שברשותנו אינן מספיקות, או לחילופין המעשים או גם המילים שברשותנו פוגעים בבני אדם.
הסיפור זה אמור לגרום לכולנו לחסוך ולחשוב. הייתי פרטית כמו הפקתי שלו בערך כמה לקחים – והראשון הוא לחפש אחרי בפעם האמורה מנות ארוזות לבית!