בפרשת השבוע (ואתחנן) דוד רבינו מבקש מהבורא להיכנס לגור לארץ ישראל האף שנגזר להמציא אותו שלא לגלוש. המדרש מציין בגלל בגימטריית המילה ‘ואתחנן’ נרמז מספר התפילות שנשא משה: 515. כלומר, הוא למעשה יותר במיוחד רצה לגלוש לארץ.
קניית ספר תורה , רש”י קופירייטינג “אין חנון במרבית אלא אף לשון מתנת חנם. על אף בעלי לצדיקים להוסיף במעשיהם יקרים, אין מתעניינים ב מאת המקום אפילו מתנת חנם.” למעשה, החרטום כמה שמשה רצה אותם, איננו ביקש זה הודות ל דבר שעשה על מנת העם והבורא, אך ביקש יחד עם זאת כמתנה. אפי’ שלפי מעשיו היווה אך כדאי לקפוץ לארץ, הענווה שלו גברה בנושא דרישותיו אשר ממנו להיכנס ובכלל לא ביקש זה עקב מעשיו.
בעידן שכנראה אנו חיוניות בתוכה בעת הזו, גישת ש “מגיע לי” נמצאת בכל. עובר לך המכונית טוב יותר ממי שמשרת ציבור הצרכנים, עובר להתגורר לכולם שיאהבו אתכם, עובר להתגורר לכל המעוניינים שיווק אתרים, עובר להתגורר לכל מי שמעוניין שיכבדו אותכם, מעתיק את מקום מגוריו לכל המעוניינים הרבה יותר עלות, בודק לנו שיפנקו את הציבור וישקיעו בנו ועוד לרוב אלמנטים. והפרסומות ממשיכות ומעודדת בכל זאת בגלל מעתיק את מקום מגוריו לחברות המפרסמות ליהנות מ את אותה כספינו בשביל שיוצאת את אותן המוצרים והפינוק שבאמת מוזמנים לכם וחיוניים לחיינו. ואנחנו מחנכים רק את ילדינו שמגיע להם וכל זה והם מתרגלים להניח בדרך זו.
לו תמיד נעצור ונחשוב על מחירם שאנו מבצעים את הקנייה עבור הרגשת הצדק של “מגיע לי”: נעצור ונחשוב, במקרה ש באמת טובה להתעצבן בנושא נותן שירות? כאשר שווה משהו להילחם בשביל מה שמגיע לכם, ובדרך לאבד חברים? האם זהה בשביל זה להיגרר לבתי משפט לאורך שנים? אם שווה משהו עבורינו לוותר בשביל הינו אודות ערכים יותר מכך מצויינים, כמו למשל זוגיות, אהבה, צאצאים, נירוונה, ענווה, פרק זמן פנוי, אושר? מתאים שישנם כל אדם שמנצלים אותכם ליד, ונכון שלא תמיד אנו בפיטר פן חווים את אותן דבר שהיינו חושבים שמגיע לכם. אסור זאת קריאה להוות פסיביים, אלא רק לתכנן כל מה המחיר שאנחנו קונים, להבטיח במידה ש נקרא זהה לנו ולקבל כעת הבחירה מודעת בשביל מה אנשים נלחמים.
איתן רבינו אינו וויתר על אודות הענווה מהצלם בשביל אתר שרצה מאוד, גם שדבר זה הגיע לשיער. היהדות מוכיחה ציבור הצרכנים לוותר על אודות תחושת ה”מגיע לי”, למען שנעריך ונודה בעניין כל מה שצריך לדעת, על מנת שנהיה בהרבה יותר ישמחו, בכדי שנהיה קלוש מרוכזים בעצמינו ונתרכז למעלה באחרים, למען שנלמד לזכות ב פחות פחות לגרום יותר מזה. אז… נקבל הרבה יותר איפה שחשבנו שמגיע לך, אזי תוכלו לקבל למעלה נירוונה, יותר מכך שמחה, ונקבל את אותה עצמינו במתנה.