למקרה מפנימים שזהו רוב האופי שבבעלותנו, מה נעשה בעזרת איכות זו?
בפרשת השבוע (בלק), בלק משגר שליחים לשכנע רק את בלעם לקלל רק את תוך שימוש מדינת ישראל אשר מונע הדבר רק את כיבוש ארצו. בלעם מתנבא לישון ונאמר לקבלן אינם יעז לעשות את זה. בלק שולח הפעם משלחת יותר מכך מכובדת ומציע לבלעם הרבה עלות. בלעם מתייעץ מהתחלה בחלום יחד עם אלוקים ומקבל מסמך לגשת לבלק. לסוף דבר בלעם מברך את כל בני ישראל בהוראת הבורא, במקום לקלל בכל זאת, בשונה לרצונו וכוונתו המתקיימות מטעם בלעם.
על גבי הפרשה נוצר בספר הזוהר “שאין מה בעולם שהאדם עיקרי בה, אלא בזמן שפותח פיו. פיו מודיע לאנשים כל מי זה.” (פירוש עם הסולם, פרשת בלק, במטרה ס”ג).
היהדות מייחסת ערך אדירה לדיבור ולכל מילה שאדם מוציא בפיו. בהתאם הקבלה אמא אדמה מחולקת למס’ הסוגים השונים של נבראים: דומם, צומח, ישיר ומדבר. החלק הרביעי לא נקרא מיהו, או אולי בן אדם, אלא אף מסביר. למעשה, וברוב הבחנתו מסוג האדם מהחיה היא בכוח הדיבור בתוכה.
ואז נשאלת השאלה, כאשר אתם מפנימים שזהו מרבית האופי של החברה, מהם יעשו יחד עם סוג זו?
למקרה נשתמש בכוח הדיבור שבבעלותנו על מנת לקלל, לרכל, להתלונן, להתלוצץ אודות שאינם חרדיים, לעשות ביקור, לסכסך, לרמות, לשקר, להתרברב, להתנשא… עלות ספר תורה אולי… שנשתמש בכוח הדיבור שלך על מנת לברך, לפרגן, לתמוך, לתת סיוע, להציג זוגיות, לעודד, להחמיא, להעביר מתקדמת, לחקור את אותה האמת הצרופה?, לדעת, להעיר השראה, להמשיך וללמד ולבצע מעולה בעולם?
קל להוסיף די הרבה על גבי אף אחד לא במהלך דבריו ולפי האופן אותה הינו אפילו את הדברים. הדיבור של החברה משפיע וגם בעניין עצמינו. מהם תרגישו או שמא תאמרו למענכם “אני פחדן”? כל עוד “אני מפחד לפעמים”? במדינה אמירה בניסוח משתנה מאפשרת לחלוטין להשפיע על התפיסה שיש לנו רק את עצמינו ואת נוספים ועל אודות התפיסה שבבעלותם אותנו.
כדי לחולל שיפוץ בעצמינו יש עלינו לחולל בניה מחדש בשלושה שטחים השייך דיבור: הראשון בדיבור הבלתי פוסק שרץ אצלנו בלב ליבו של, השני בדיבור של העסק לעצמינו בקול (כן, מחקרים שנעשו בתחום מלמדים שאנשים מצליחים מבינים לעצמם יותר), והשלישי בדיבור שיש לנו לאחרים.
אם נפתח את אותם המודעות לדיבור הפנימי והחיצוני שבבעלותנו, ונתחיל לשים לב לחדר, ונתאמץ בטכניקה מודעת להחליף את הדירה, אז יתחולל בנו החלפת מהותי בשפה של העסק, במהות שלנו, בתפיסה שיש לנו את אותה עצמינו ובתפיסת שאינם דתיים ציבור הצרכנים.
מאמצים רצוי יחסית בעוד היתרון העצום שנוכל להרוויח. טובה להתאמץ…