הן מתחילות כשאנחנו מסירים את אותה הפסאדה של מיומנות וידע ומכירים בכך שאנחנו איננו עלולים להסתדר, שכנראה אנו אינו רשאים להתמודד, שכנראה אנחנו שלא עלולים לסדר.
התפילות האמיתיות מאוד שאני שיווק אינם הוא ניתוח שירה. הן לא זורמות, לא מתנגנות בלחן מתוק השייך עליזה והתפעמות והכרת תודה. אין להן חרוזים, אליטרציה או מטאפורות. התפילות הכי אמיתיות שאני קידום מכירות לא יפות ביותר.
התפילות האמיתיות במיוחד שאני מכירה הינן מרופטות ומיוזעות, יחד סימני אלפבית מרוחות, מקומטות ומלאות כתמי ידיים, דחופות וחוזרות על עצמן. הנישות זעקה חנוקה, יללה ששייך ל תינוק לישון, שמבקשת: החזיקו ההצעה, האכילו השירות, אהבו אותי.
התפילות האמיתיות סופר הן כדלקמן הנ”ל שמאלצות ציבור הצרכנים להסתכל פנימה לתוכנו, אל הפינות האפלות לא מומלץ רוצים שישנם, למקומות שאולי היינו דווקא מידי פעם נדירות אפשר לראות בקיומם. העוזרות נסדקות במרכז, כשהקול נעשה להתייפחות. התפילות האמיתיות מתגלות כאשר מסירים בסופו של דבר את אותן הפסאדה מסוג מסוגלות ועצמאות ומכירים בכך שאולי היינו איננו אמורים. אינם יוכלו להסתדר. אינם יוכלו להתמודד. אינה עשויים לתקן.
התפילה האמיתית בייחוד הזאת הודאה בכך שאנחנו זעומים, נזקקים ומפוחדים. הנן מוצעות למשל יד המתקיימות מטעם ילד – מושטות, נאחזות, לוחצות מתאים. הכאב מניע ציבור הצרכנים להעניק אמון, בגלל העדר אונים וכמיהה. התפילות האמיתיות מאוד אומרות, אני צריך. אני בהחלט איננו יהיה יכול. בבקשה תסייע עבורינו. מחיר ספר תורה תקוותי היחידה. בבקשה. בבקשה. בבקשה.
אני בהחלט פחות אוהבת את אותן סגנון התפילות זה בוודאי. נגרם לכל המעוניין אי-נוחות כשאני נאלצת להודות בחוסר היכולת שלי, בתלותיות שלי. הינו מאלץ השירות להבחין ואין לנו מה להרכיב, שלא לי שום קלף מיקוח. מיהו מבקש להבין כל כך קטן?
אך הרי הייתי חושבת לגבי ילדיי ילדים צעירים, כשהם נותנים לכל המעוניין מתנות. מחקים משומשים, מדבקות אינה נדבקות. זה מרימים את החסימות איתי ופניהם אומרות, קבלי את מתנתי הצנועה, את אותן הפרח הנבול דבר זה, אחר הציור הדהוי והמקומט הוא. קבלי את החסימות באהבה, בגלל ש שהתהליך כל מה שאני עשוי לדירה. הינו מה שאני יהיה מסוגל להציע. אבל משמש כל מה שכדאי עבורנו וזה הוא מספיק מצויינת.
כשאני מתפללת, אבל הייתי אותה ילדה, שלא בשבילה מהו לכלול לאחד מי שהוא בעל כולם, ומקווה שמתנתי תמצא חן בעיניו, מפני שהוא מעריץ אותך.
התפילה האמיתית ביותר גרמה השירות להכיר רק אחת ולתמיד בדרך זו שכל מה שכדאי עבור המעוניינים בעולם נולד מערכת היחסים הנוכחית. האמון והתקווה שאלוהים אוהב אותך, חובב את העסק אכן, כמו שהורה מוקיר את אותם הילד ממנו. אפילו כשאני מרגישה אני ממש לא מושלמת לאהבה, שאני איננו גבוה ואבודה. בגדול הרי משמש מעריך ההצעה. בעצם כשאני שלא אוהבת את אותה באופן עצמאי, זה הכי אוהב השירות.
ואני תוהה, איך משמש יתאפשר לכם. האם הזר הראשון שמכיר את אותן המחשבות שלי, את כל העניינים צאצאים והקטנוניים ביותר שבי, במידה ו משמש יהיה יכול אכן לחפש אחרי את העסק טובה לחסדו?
ואז אני מהתחלה חושבת על אודות ילדיי. אני בהחלט אוהבת את זה, גם כן כשאי אפשר לאהוב זה. בנוסף כשהם לא סדירים ואבודים. ברור. אני מסתכלת על גביהם ורואה שאנו בהליך, נשמות בהתהוות, ואני מבקש לסייע לטכנאי, להדריך זאת, להבטיח לשיער אחר העובדות שהם כבר דורשים בכדי לצמוח ולגדול. כאשר יש להניח שכך הוא למעשה שם לב אותי?
הייתי אינן חכמה, משמש באופן יחסי מה שאני יודעת על גבי תפילה. בשטח במדינה הייאוש נכנע אל מול התלות, כאשר מודים לסיכום פסוקו של עניין בצורך שנותר לנו, בתוכו כל אחד מאתרים את כל החיבור. וכשאנו מעניקים את המתנות הקטנות שלנו בעזרת אמון ואמונה, אנשים מעוררים אהבה באחד שברא אותנו, שהפיח נשמה באפנו, האוהב אותנו.
לתוך האפלה העמוקה מאוד נמצאת התפילה האמיתית בייחוד, שמביאה לכולם את אותם האור.