אודות מה הפכו מילותיו הפשוטות אבל העמוקות לוויראליות
ג’ונתן פרוסטיק עבר בתקופה האחרונה התקף לב.
הוא יצא בעת שניסה נואשות לסיים מטרה, במסגרת התפקיד כמנהל תכנית בבנק השקעות בלונדון. זה בערך בחר להתעלם מבין הכאב העז שתקף פתאום אחר חזהו ומנע מהצלם לנשום. הדבר שהדאיג אודותיו נקרא המטרד “הלא נוח” זה בטח בסדר יומו הצפוף.
נוני בשעה שאנוס נהיה להחלים בביתכם החולים היתה להם התגלות. משחק הרשת הלא צפוי יחד עם שבריריות חייו, הביא את החפץ לחשיבה מחודשת לגבי חיי האדם – הערכים ממנו, המוסדות שבגללן לייב, ובעיקר מבנה החוזקות שלו. ואז זה פרסם ב”לינקדאין” את אותה “כללי החיים” שגילה מאריך, והפוסט אשר ממנו נהייה לוויראלי.
מאות רבות מאות “לייקים” ביטאו מוסכם. מאות רבות מאות שבו וציטטו אחר דבריו, עם כל עת שהקורונה הוסיפה קרבנות למספר הקורבנות האימתני שלה. עיתונים באירופה הדפיסו אחר דבריו שוב ושוב.
האמת? “תגליותיו” של חולה הלב שאולץ להבין שמלאך המוות עשוי לשאת אנשים מאתנו בכל מקום דקה שיחפוץ, איננו הכילו תובנות חדישות באופן מיוחד. פרוסטיק נוח הזכיר לך את אותם האמיתות הפשוטות סופר – והעמוקות מאוד – של הסביבה.
מתחת לתמונה אשר ממנו, שוכב בביתכם מטופלים, פרסם פרוסטיק את אותה רשימת הנדרים החדשה שלו:
“לא בודק למעלה את אותן חיי האדם לחלוטין בזום”
“מגדיר יחדש את הגישה שלי לקריירה”
“החיים זעומים מדי”
“רוצה לגלם משך יותר מזה בשיתוף המשפחה”
המתכון הזה לחיים מסוג הצלחה ידוע כל הזמן ונלמד כבר מאות קיימת. הנו שוכן בגרעין החינוך היהודי, ומלומדים ותיאולוגים חזרו עליו ללא סיום.
על מה אפוא חרשו מילותיו שהיא ג’ונתן פרוסטיק חריש כה עמוק? בעיני, אותם תוצאה ישירה מסוג המגפה העולמית, ששלפה את כל המוות ממצולות התת־מודע בתוך פני האיזור, לתוך כמה עולה ספר תורה , המתמשכת. זוהי הפכה את אותן המוות מתופעה רחוקה ונסתרת לאפשרות זמינה. המוות שוכן בשנים האחרונות על אודות המדף, מזכיר לכולנו שהוא הסיום הבלתי־נמנע ששייך ל המרדפים חסרי התוחלת שאולי אנו נותנים לזמננו המוגבל להתמלא שהינם.
השנה האחרונה הבהירה לכולנו שהמוות עשוי להתקרב בשאר אזורי זמן – והתקף הלב ששייך ל ג’ונתן פרוסטיק גרר תזכורת עוצמתית להיותנו בני תמותה.
האגדה מספרת בדבר שלושה שאיפות שביקש אלכסנדר המסיבי על גבי ערש דווי:
את אותו ארון הקבורה מהצלם ישאו אבל הרופאים המובילים של הרהוט.
את אותה העושר שצבר (כסף, אבני חן, אבני חן ועוד) אנו צריכים לפזר על פני אינו רטוב בתקופת התהלוכה למוסד הקברות.
לפי הרפתקה הלוויה, יוּצאוּ ידיו מחוץ לארון הקבורה, בכדי ייראו בעזרת אנו.
בתשובה לתמיהת סובביו, השיב:
יֵדעו אנחנו שאל מול המוות, באופן מעשי הרופאים הפועלים ברחבי העולם חסרי אונים.
לצבע הדרך הבטוחה הזרועה באוצרותי, יֵדעו אנו שעושר החומרים המשמשים שהושג בנושא פני בריא, נשאר על פני לא מטופח.
וידיי המתנפנפות ברוח תזכרנה לאנשים, שאולי אנחנו פנימיים אליכם דבר זה בידיים ריקות ועוזבים את השיער בידיים ריקות, אחרי שמוצה אותה האוצר הגבוה מכול: חייהם.
חז”ל הציגו נוסח שונה במקצת:
כְּשֶׁאָדָם בָּא לָעוֹלָם יָדָיו הֵן קְפוּצוֹת, כְּלוֹמַר ‘כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא, אֲנִי נוֹחֲלוֹ’.
וּכְשֶׁהוּא נִפְטַר מִן הָעוֹלָם יָדָיו הֵן פְּשׁוּטוֹת, כְּלוֹמַר ‘לֹא נָחַלְתִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה כְּלוּם’. (קהלת־רבה ש, יד)
בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִין לוֹ לְאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבָד (אבות ו, ט).
העובדות הגורם היחיד שמוסיף ללוות אותכם עם תום לכתנו זה מעשינו הטובים ומה שתרמנו אלינו, לחברינו ולמשפחותינו.
על ידי המון התגובות ל”כללי החיים” השייך ג’ונתן פרוסטיק, הפזמון החוזר סופר נקרא תודה לגבי שהאיר את אותו החשיבות שבבילוי זמן רב בבית עסק המשתמשים, כל עוד השעבוד המוחלט לעיסוק לצורך העצמת הרכוש החומרי.
אף אחד לא הפועלים העשירים במדינות שונות בעולם, למד את אותן הלקח זה בטח הוא רק כשהיה באופן מיידי מאוחר מהמחיר הריאלי. בשעה ששכב סם וולטון, מייסד רשת הקמעונאות הגדולה בעולם “וולמארט”, לגבי ערש דווי, זה נאבק לנקות מפיו את אותה המילה האחרונה מהם בדבר פני חלד. נולד מסר את אותן הסביבה עבור עבודתו, ואכן הצליח שבו למעט לכל אלו שנמנים על דמיון. אבל להצלחתו היה מחיר: הנו כמעט ואפילו לא נהיה תוך שימוש אשתו, ילדיו ונכדיו. לא הרשה לעצמו דקות של אינטראקציה מלאים באהבה, דקות ששייך ל חיבוק נכדים אודות ברכיו, רגעים מסוג משחק אונליין, צחוק והנאה בשיתוף הם ככל הנראה שאהב.
כל מה היתה המילה האחרונה? “פספסתי!”. היוו לטכנאי מיליארדים, נוני בהתאם ל עדותו שממנו הינו כשל.
בדמדומי שנת הקורונה – בו עלה המוות בחלונות כה מגוונים – יהי רצון שנזכה להמשיך משבריריות הסביבה איך לגור חיוניות מלאים פירוש וערך אמיתיים.