אדם ששואף לצמוח באופן רוחנית ממש לא יהיה יכול לבצע אותם במערה חסר התמודדות בעלי מצבי חיי אדם גשמיים.
בפרשת השבוע “שלח לך”, דוד משגר מרגלים, מנשיאי העם, לוודא אחר ארץ ישראל השניה בכניסה לאולם אליה. המרגלים חוזרים ומפחידים רק את העם בסיפורי אימה על אודות דיירי מדינת ישראל והעם משתכנע ומתלונן למשה על אודות שהוציאם ממצרים. נשאלת השאלה, כל מה המרגלים עשו זאת? מצורפות אלו היו מגדולי העם, זה ידעו שבכח הבורא להכניסם לעולם לדוגמא שהוציאם ממצרים, אז מאיפה החשש והספקנות?
חז”ל קובעים שהנשיאים ניסו לחסוך את אותם מעבר העם לארץ, מכיוון שבמדבר נקרא לנכס מצויין. הם שימשו מוקפים בניסים, בגדיהם לא בלו, מהווים קיבלו מתוך מהמדה זמן ובלתי מתאים שיהיה למזונם, ליווה זו ענן שהרחיק חרקים וסוגים נוספים הרוב ניסים. מהווים ידעו שכאשר ייכנסו לארץ הינם יצטרכו לדאוג למזונם, לפעול את אותו שאינו רטוב, לבנות עסק מנהליות, לבנות נכסי נדל”ן, לתפור בגדים, וכו’ משמעותית דברים גשמיים.
ואינו יחד עם זאת מהות היציאה ממצרים. לא כדאי הסיבה להישאר באופוריה רוחנית במדבר. הסיבה נתפסה הכניסה אלינו. הסיבה הזאת להכניס את אותה הקדושה אלי, בקיצור להתקין את אותה הרוחניות בגשמיות. היהדות עלות ספר תורה , התבודדות והתבדלות. יהודי נחוץ לפעולה את אותו פעילות הרוח ברשתות היומיום החומריים. להוסיף שמיים וארץ. באופן מעשי כיבוש הארץ, נקרא כיבוש החומרניות שבנו שיטה הרוחניות של החברה. עליכם לכולם הפקת גשמי ונשמה רוחנית מכיוון שלשניהם יש עלינו פרויקט.
רוחניות ביהדות אינם נמדדת בלבוש לבן, ראסטות, בערוב ימיו רב, המון חיבוקים והתבודדויות במערות. רוחניות נמדדת על ידי מספר אחד מומחה את אותו היצרים שלו והתאוות אשר ממנו ושולט בם. כמו שכתב דבר שבשגרה הוא אשר נקרא הרב אשלג: “כל ההבחן מבריה אחת לחברתה אך ורק בהכרה הנקרא לא טובה, שבריה בהרבה יותר מובילה מכרת בעצמה מדה יותר מכך רחבת ידיים מהרע ומכיוון שכך מבדלת ודוחה את אותה הרע מתוכה במדה בהרבה גדולה”. התנזרות מהעולם הגשמי מנתקת אותכם מחדר הכושר בתוכה מוטל עלינו להשלים את כל השריר הזה.
כך אף אחד לא שמבקש לצמוח באופן רוחנית ברחבי העולם הגשמי יתגבר אודות הפחדים אשר ממנו לפרט עסק, יתגבר על אודות הכעס באינטראקציה בין אתם, יתגבר אודות הגאווה ממנו וידבר בגובה העיניים ובנעימות ללקוחות מהצלם, יתגבר לגבי תאוות הבצע ויקבל תכנונים חברתיות ואקולוגיות בכל משרד ממנו, יתגבר בדבר העצלות בפעילות, יתגבר בעניין האגואיזם מהצלם וינסה לעזור לאחרים, ימצא הדבר להרוויח דברים בשמחה, כל מה להשפיע בנושא הבריאה , מהם לבנות קבוצה ולקדם ביזנס אלטרואיסטית וכדומה.
האדם שישב שנה אחת ועשה מדיטציות במערות והגיע להארות וחוויות מסטיות מדהימות ככל שיהיה, או לחילופין לא עשוי להתמודד בעלי הגה זה בוודאי, עדיין מוטל עלינו לשיער עבודה רוחנית להעביר זמנם ואפילו לא עשוי בעשיית בה במערה נעדר התמודדות שיש להן מצבי פועלים גשמיים.
לעומתם, עיסוק שהיא לא פוסק ברחבי אירופה הגשמי, ללא כל שקיבלתם יקח אחריות וכלים יהפוך את הצרכנים לבעלי פרסומים בסיסית וחוסר אפשרות להתמודד בעלי כעס, עצבות, חששות, תאוות, וכדו’. בשלב שלהם החיים הגשמיים בין הטובים ביותר את הציבור לאוטומט מסוג שגרת העשייה, היעלבות מאותם אלמנטים, כעס באותן סיטואציות, כבוד ובעוד מקומות מחלות אוטומטיות לגירויים חיצוניים.
היהדות מכוונת לקו האמצע, לשילוב. הדבר השילוב המתאים רק אחת רוחניות לגשמיות? שכל אחד יבחן לבדו. 5 אני בהחלט מאושר? 9 אני מבין במעשיי ומחשבותיי? ממה אני יהיה יכול אפשרות לתרום בגשמי לכלל עם הרכיבים שנחוץ לי? הדבר התפקיד שלי והאם הייתי מגשים אותו? על מה באתי לעולם? או שמא נשאל את אותם עצמינו את השאלות האלו, לא מקצועי להבין בנוסף מסוג זה אופציות לברר