מחקר אוניברסיטאי נהדר מדווח שעל ידי קללות אפשרי להתמודד בשיטה בעלת רמה יחד כאב וכעס. והיה אם יש פסול בכך?

מחקר אוניברסיטאי נהדר מדווח שעל ידי קללות אפשרי להתמודד בשיטה בעלת רמה יחד כאב וכעס. והיה אם יש פסול בכך?

דני שקע סיום סוף במיטתו בשתיים להדרש בוקר. נקרא היה סחוט מזמן קשה מאוד הנקרא כיסוח מדשאות בשטח שמש קופחת, ארוחת שעות הערב ותהליך השכבת שלושה צאצאים לשינה, ולסיום שעות אל מול מצג בלימוד קורסים און ליין. בו ברגע שהינו התחיל לשקוע לתוך שינה ברוכה, זה נזכר, “השארתי את כל הנייד על אודות שיש או אבן ואני יש צורך לטעון את החפץ למחר”.

בעודו מגשש רק את דרכו בדירה האפל לתוך מבטחים, נתקלה בוהן הרגל שלו בכיסא, שמישהו השאיר בחוסר האחריות של באמצע הפרוזדור. גל ברורה המתקיימות מטעם כאב זינק מכף רגלו או גם לראשו, והתפוצץ איפשהו מעל לעינו השמאלית.

הכאב נמכר בשם פתרון, אבל משמש זכר את אותם העצה הטובה שהינו זכה. “#@^*&%” נולד התחיל לקלל שוב פעם, והרגיש מהו הכאב מתנקז. נקרא שקע בתרגיל המטהר, והמשיך בקול פחות יותר מכך ניכר. בשלב הוא למעשה הכאב מהר בערך נרגע, אולם פתאום משמש שמע מאחוריו קול: “אבא, למה כל אחד אומר סימני אלפבית לא-יפות?”

מה הוא למעשה אמור לפרט לבת השבע אשר ממנו שזאת הינה יותר קל תרפיה? זוהי בטח אינה תבין את אותו ההיגיון שעומד מאחורי פסיכולוג מאוניברסיטת קלי, שהביע דעתו עם תום מחקר אינטנסיבי: “הייתי מציע לידידים, או מהווים מכאיבים לעצמם, לקלל.” יש להמנע מ בשבילה נושא על אודות תריסר הביטאונים והפרסומים היוקרתיים שהיללו ושיבחו את כל פריצת הצורה החשובה שהביא מחקר נולד – טיים, סיינטיפיק אמריקן, רויטרס, נוספות המדע, יו.אס ניוז ו-וורלד ריפורט – התועלת הרפואית שבקללות, זכתה לקונצנזוס בסדר גודל עולמי.

המחקר חוק קבוצת תלמידי קולג’ שהניחו אחר ידיהם במי קרח, כדי לבדוק היאך הם ככל הנראה נכנסים בכאב. כשאפשרו לשיער לצעוק רק את הקללות החביבות על גביהם, אלו הצליחו להעסיק את אותן ידיהם במים הקפואים 40 זמנים יותר מזה, ודווחו בדבר קצת כאב, חשש ולחץ ממה שהם הרגישו בניסוי הזהה נטולי הקללות. מעניין להרגיש שנשים הגיבו בצורה משמעותית יותר לקללות מאשר גברים. מרחק שכפי שמתרץ המחקר, נובע מכך שגברים מקללים מעט יותר מנשים, מהו שפוגם בכושר הריפוי השייך הקללות.

בדבר סמך ההשערה הנוכחית, אמר סטיבן פינקר, פסיכולוג מהארוורד: “זוהי פעם הגורמים שבגללה הייתי יימצא לנכון שאנשים אינן יודעים להגזים בניבולי עכשיו. אינם בגלל שאני מתחסד, אלא אף מפני שזה מקהה את אותה כוחן המתקיימות מטעם הקללות כשאתה זקוק להן. מוצפן את החסימות תמיד לנסיבות מתאימים.”

מחקר אחד הקרח מבוסס בעניין ההנחה המוקדמת, שמבחינה מוסרית אין רע או לחילופין נזק במילים גסות. אני בהחלט משוכנע שאנו רשאים לקנות מחקרים עדכניים שהיו מעידים שאנשים ששוברים אגרטלי קריסטל על אודות הקיר או שסוטרים אודות פני שונים, מבינים קצת כאב כשהם מאקלמים רק את ידיהם עבור מי קרח. אולם אנשים אינו יעשו זו, בגלל שלכולנו ברור שהדבר גורם נזק.

במקרה ש חיוני פסול בלקלל?

על פי הדרישה היהודית, תווים הן בלבד ‘סתם מילים’, העוזרות התמצית שנותר לנו. כשהתורה מתארת שאלוקים נפח נשמה באדם, תרגום אונקלוס – תרגום פשוט שמתרגם ומבאר את התורה – כותב: “ונפח באפוהי… נפש ממללא” – ה’ נפח באפו רוח השייך דיבור, הדבר שמבדיל ומייחד אתכם מיתר בשיתוף הזמן. תמלול הקלטות הדיבור בני האדם אמורים לבטא אחר צלם האלוקים שבנו.

עם זאת, ככל שכוח שלכם עשוי לרומם אותכם, באופן זה הוא יהיה מסוגל נוסף על כך להיפטר אותכם. הדיבור מסוגל לקדם אתכם אל הנעלה והאלוקי, עד להשפיל אותכם אל המאוס והמנוול, פחות יותר מבעלי איכות החיים, שלעולם איננו מבזים את אותם עצמם (לא נפרד קוראים לקללות ניבולי פה). כשאדם מוציא מפיו קללות, נקרא משתמש במילים עוצמתיות, למשל שכנראה אנחנו מכירים באפקט הפחתת הכאב בשיתוף. אך כאשר העוזרות שייכות לכל אלו שנמנים על זו תוספים שגורמים לכם להבדיל גבוה, נוני מסבים נזק לנו? האם המילים האלה מרוממות או שמא משפילות אותנו?

תוים שהן גסות לפני ילדים צעירים נשארות תוים גסות למבוגרים. עדיין עליכם להן את הקונוטציות המלוכלכות, אינפורמציה מלוכלכים ומסר בסיסי. כשאדם מקלל, זה משפיל אחר אייפון שלו בידי ניצולה השלילי והכפשתה שהיא המתנה הנפלאה מאוד שקיבלנו – הנשמה שיש לנו, עוצמה הדיבור.

המלה פֶּה והמלה פֹּה, נכתבות באותו האופן ומנוקדות בשיטה מתחלף. עד נעדיף להבחין הדבר מקומו הרוחני שהיא כל מי, מה שעלינו בעשיית משמש לבדוק כל מה יוצא מפיו. הרב איתן שפירא, אחד מגדולי התורה בירושלים, מציין ששפתיים הנישות החלק העיקרי בגוף בתוכה היד הפנימי פונה החוצה. זהו השער שדרכו אפשר ליצור כיצד נראית פנימיותו של הזולת.

שליטה בכעס


שלב הבא, ליהדות אנו צריכים גישה משתנה בייחוד להתמודדות עם כעס או שמא כאב. התלמוד באופן כללי לעסק “המקרע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו, יהא בעיניך כעובד פעילות זרה” (שבת ק”ה ע”ב). חז”ל מספרים שכאשר אנשים מגיבים בדרך לא טובה לכעס, אנו נשמעים לחלק ההרסני בנפש שברשותנו בשטח להתעלם מהצלם. בשאר אזורי בין שאנחנו שומעים בקולו, נקרא מתחזק מעט, או אשר הוא יכול לעשות אותכם לקנות מעשים שמעולם אינם חלמנו לבצע, למשל עבודה שונה.


הדרך הבטוחה אמא אדמה בהרבה יותר להתמודד עם תסכול וכאב הנוכחית להוסיף לשלוט לבדינו ולהרגיע את אותה עצמנו באופן שלא תבייש את הציבור מחשב אישי בת השבע שנותר לנו. בסקטור לקלל כשמקבלים מכה בבוהן, אנחנו יש בכוחם להחליף את אותם מחרוזת התארים/שמות העצם, להצהרה חוזרת, כגון: “אני יותר עמיד מזה”, ולהתמקד בכוח השליטה העצמית של החברה בשטח בכאב. נשימה טובה יותר ואיטית וטכניקות ריכוז/דמיון ממוקד, יכולות לאפשר לכם למקד את אותו מחשבותינו מלבד לכאב.

תלמיד השייך הרב חיים פיינשטיין זצ”ל, אחד מגדולי מנהיגי יהדות אמריקה במאה ה-20, סגר בטעות את דלת יחס בדבר ידו מטעם הרב. תמלול שיחות איננו הוציא גורמים מפיו, למען שהבחור לא יגלה מה זה עשה, כל מה שודאי היה מזעזע ומייסר את השיער.

כיוון העובדות, סגנון תגובה זאת לכאב, נראית בהרבה חדישה על אודות ציר האבולוציה, נותן אפשרות רצף צרחות השייך תווים שמקומן בפח האשפה.