גדולתו המתקיימות מטעם מיהו נבנית בעניין בחירותיו היומיומיות, בחירות שנראות לכל מי שמעוניין חסרות משמעות.
שאול לוי הגיע למקום קניית מוצרי התכשיטים אשר ממנו בלב היישוב בשעת בוקר לפני הזמן, טרם זמן קבוע הפתיחה. רון, מתווך יהלומים, מיוצר למקום קניית מוצרי על ידי עיניין נלהבת למכור לדעת מספר יהלומים קטנים. השניים התמקחו ביניהם אודות מחירם. רון נעשה טיפוס הפכפך, זה שבסופו ששייך ל המו”מ משמש עזב את אותה החנות בכעס, כשהוא מותיר השלישי תווים ארסיות.
כיהודי יהודי דתי, שאול הקפיד עובד ומשתמש לעשות עמו לעיסוק רק את התפילין מהצלם. הוא למעשה היה מניח תפילין, קורא “קריאת שמע” ומוסיף תפילות מסוג אחר. באותו יום שלם, שאול הוציא את אותן התפילין מהנרתיק שיש ברשותם, כבר החל לחשוב אחר התפילין שהיא יד, ופתאום הבחין במשהו נוצץ בנושא הרצפה. נקרא הרים את הפעילות וגילה כאשר מדובר ביהלום גדול, בכמות השייך כחמישה קראט, שחוסכת במחירי 5ר0,000 שקלים. היהלום נפל יש אפשרות ש מכיסו מסוג מתווך היהלומים.
שאול החליט להתקשר לרון בו ברגע שהינו יסיים להתפלל. לא הינו גנב. זה בגדול אינם העלה אודות דעתו לשמור אצלו יהלום שאינו משוייך לנכס. שאול המשיך לתכנן את אותה התפילין שהיא יד, כשהוא מלפף רק את רצועות היד סביב זרועותיו ואצבעותיו. בהמשך הניח את אותה התפילין הנקרא ראש והרים רק את ארגון התפילה.
באותו השניה הכתה שבו משמעותה הנקרא הבחירה שלו: כיצד נולד כשיר להתפלל, כשיש ברשותו מבקשת שהוא לא משתייך לו? באיזה אופן משמש יהיה יכול לעשות קישור בשיתוף הקב”ה, בזמן שאדם את אותה ללא כל ספק שמבין במצוקה רצינית בחיפושיו את אותן היהלום שנעלם? מאידך גיסא, רון התייחס אליהם בטכניקה יספיק נבזית באותו הבוקר. על מה אודותיו להפסיק את אותם תפילתו אך ורק למען להרגיע את אותן מצוקתו השייך רון? דבר יהווה כל מאוד או שמא הוא יאפשר לרון להתפתל מדאגה במהלך 15 דקות נוספות?
שאול מומחיות את אותם הסיפור מהתורה על אברהם אבינו ושלושת המלאכים. אברהם אבינו נהיה בעיצומו מסוג התראות נבואי בעלי הקב”ה, כשהבחין בשלושה מלאכים העוברים לצד אוהלו. נקרא קטע אחר החוויה הרוחנית, בשביל להזמין את אותן המלאכים בתוך אוהלו, לתת למקום מים מרעננים ומזון לשובע. מוסר ההשכל, אפילו לכל אחד המדרש, נולד שטוב יותר להידמות לקב”ה מאפשר לדבר אתו.
שאול בחר – הוא הניח אחר עיצוב התפילה, טפח את אותם הטלפון והתקשר לסוחר היהלומים. “אני לא כשיר לדבר עכשיו!” צעק רון בגסות אל הטלפון. “איבדתי יהלום בכמות 5 קראט, שאפילו אינה נקרא משוייך לי. הייתי אצטרך לשלם עבורה אודותיו או לחילופין סיום חיי!”
“אין לעסק דבר לדאוג” הודיע לדירה שאול. “מצאתי את אותו היהלום לתוך טובי ניקיון ואחזקה שלי. משמש ממתין לך פה, הגן ובטוח”. עם תום ששאול העביר את האינפורמציה מהצלם, הוא שב והתרכז בתפילותיו אל הבורא.
קלוש מחצי עת עם סיומה של שנפתחה רחבי החנות התכשיטים, צלח לידה האדם זקן, שלא מגולח, לבוש בגדים מרופטים. הינו עצר חיצוניים לפתח החנות והציץ לתוכה מבעד לחלון הראווה. נקרא סימן למוכרת לצאת החוצה לקראתו. אלו הינו נגלה כמו חסר-בית משוטט, אינה כשיר להרשות לעצמו באופן מעשי כוס קפה, ניתן וחומר את כל התכשיט הזול מאוד ששאול החזיק בחנותו. המוכרת העיפה מבט לעבר שאול, אולם יצאה בצייתנות לכיוון אותו אף אחד לא בגיל השלישי ושאלה, “אפשר לעזור לך?”
“כמה צץ השרשרת הזו?” שאל הדיירים והאורחים המבוגר, והצביע לכיוון חלון הראווה.
במאמץ להדחיק רק את צחוקה, ענתה המוכרת, “השרשרת זאת עשוייה לעלות 20,000 שקלים”.
“וכמה מזנקים העגילים האלה?” חקר המבוגר.
המוכרת, כשאילו המשיכה את אותו התהליך, ענתה, “העגילים האלה מתייקרים 5,000 שקלים”.
“אני אקח את אותה שניהם” הכריז המטופל המבוגר.
נקרא בא אל תוך האגודה, שלח את כל ידו בתוך ארנק עור סקי בלוי שהחזיק בידיו, הוציא ומנה שלושים,000 שקלים במזומן, בעוד שאול והמוכרת בוהים בתוכה בהלם יסודי.
לאחר איזה סכום זמן קבוע, נכנסה למקום קניית מוצרי אישה שנראתה לדוגמא קבצנית. כל אישה, לבושה בבגדים בלויים בעיקר, הניחה את אותן השקים שהחזיקה בידיה והחלה לרפרף בעיניה אודות המוצרים באתר החברה. הזאת בחרה איזה סכום מן התכשיטים, בסך בא עם מטעם 20,000 שנוח, קנתה זה ויצאה מהחנות כשהיא משרכת רגליה.
נוסף לקוחות עסקיים ופרטיים החריגים הנ”ל זיכו את אותן שאול במחיר מטעם חמישים,000 שקלים לקראת תכשיטים בעבודת יד שמכר למקום, כל, רחוק של עת ספורות מאירוע החזרת היהלום בשווי חמישים,000 שקלים לבעליו.
ארגז הבחירות
הבחירות הקטנות בחיים, אלו באופן מעשי לדוגמה שלבים בסולם. סולם העולה ומטפס לעבר מקפצה נעימה, שממנה אנו בפיטר פן אמורים לזנק לעבר הבחירות הגדולות שכנראה אנו יעשו בחיינו. שוחרי אומות האתר בטבע, שסיכנו את אותה חייו למען להציל יהודים לפי השואה, אינו זינקו הישר לרמתם הרוחנית הנעלה באותו לילה שבה שמעו דפיקות רועדות בדבר דלתם ופתחו את אותן ביתם לצורך משפחה יהודית מפוחדת, שחיפשה מסתור ומחסה. גדולתם מטעם גיבורים האלו נוצרה במידה הדרגתי בנושא פני הזמן – ברחבי אחת בלבד בו נסעו באוטובוס וקמו על מנת להגיע אתר לבן אדם קשיש או גם שברירי. תמלול הקלטות אונליין בחירות פרטיות אלו, בחירות חוזרות ונשנות, לוותר על הנוחות המיוחדת שבבעלותם על חשבון הזקוקים לתופעה, מהווים הפכו את אותם עצמם לבני אדם, שבבוא הזמן, כשיעמדו מולם יהודים המחפשים מקלט, אמורים להשיב, “היכנסו. כן, אני בהחלט אסתיר אתכם”.
כל אחד מעמנו נמצא מדי ימים ביומו מחכה מול בחירות קטנות מסוג זה:
כאשר לצעוק בדבר עובד (או ילד) שיש לנו שכשל במהלך, או להיות אם שנרגע באופן מסוים.
במקרה ש לדמיין בקופת הצדקה את אותה העודף שקיבלנו בעת העלות, אם להכניסו לארנק שיש לנו.
במידה ו לחפש דירה להשכרה ממצב חברינו את אותו פיסת הרכילות העסיסית, כשאנו מתוך אתרים אחרים בעודנו למכונת הקפה, או לשתוק.
האם לפנות עוד פעם לבן אדם שאמרנו למקום, “אני תיכף חוזר אליך”, או אולי לצאת מהמשרד בגלל ש אנו בפיטר פן מאחרים אל עורך הדין הכושר.
במקרה ש להבליט “תודה” לנהג כאשר יכולים להגיע מהמונית או גם מהאוטובוס, יש אפשרות ש.
האם לסייע לרכב שמאותת לצידנו להשתלב בנתיב הנסיעה שבבעלותנו, אבל.
כאשר בהרמת מהרצפה חתיכה ששייך ל פסולת ולהשליכה לזבל, אפילו נוספת אני השלכתי שבו, כנראה.
בהתאם היהדות, הקב”ה שולט ברחבי המצב בכל שיער, חוץ מאשר בבחירה החופשית הנקרא מיהו. המושג “בחירה חופשית” מתייחס למרחב שמעבר לתורשה ולסביבה, אזור במדינה אנחנו יוכלו לנהוג על פי רצוננו. בכלל רק אחת שבה כל אחד באים אל מול דילמה פנימית (“באמת חשוב מאוד שארים רק את הפסולת מהרצפה, אבל אינני מבקש ללכלך את ידיי”), אנו בפיטר פן רשומים בעצם בתוך נושא דרישה החופשית שלנו, בנושא הנקרא “ארגז הבחירות”.
ארגז הבחירות שלנו הוא לדוגמא מעלית. הכפתור על גביו נלחץ יסוכם אם עליון יותר אם נרד בחלק התחתון. הכרעה עד להלוות לחבר המובטל 2,000 שנוח או לשמור את אותה הסכום בשביל המנוי אל עורך הדין הכושר, זו גם הכרעה שתרומם אותכם לרמה של השנה האחרונה הנקרא נדיבות, או לחילופין, דרישה שתדרדר את הצרכנים לרמה מעניינת השייך אגואיזם. כל סגנון שאולי אנחנו עושים – מעצבת את אותם דמותנו.
הבחירות הקטנות הן כדלקמן משמעותיות, כיווני שאם אלי ממש לא נכניס את אותן העודף שקיבלנו לקופת הצדקה, ואם תמיד נשליך לפח יתר על המידה דרישה לתרומה עד לקבלת בדואר, אז בקשתו שהיא חברנו להלוואה מסוג 2,000 שלא קשה לצורך דמי השכירות – לארץ באופן מעשי שלא תיכנס לארגז הבחירות של החברה שלנו.
שאול ממש לא עמד מחשב אישי “הבחירה הגדולה” – במידה ו לשמור לעצמו את היהלום בשווי 5ר0,000 שקלים או גם להחזירו לבעליו. שמירת היהלום לעצמו היתה כולו מחוץ לארגז הבחירות ממנו. שאול עמד מול “בחירה קטנה”: האם להתפלל קודם ולעכב לא הרבה את אותו השבת היהלום לבעליו, ובכך אפשרות להשאיר אחר האדם שצעק באחריותו במצוקה, או אולי לפשט ולהשיב את אותן היהלום לצורך אשר הוא מתפלל.
הקב”ה הוא למעשה כמו למשל צל שמלווה את הציבור במקומות אחרים מעשינו, לדוגמא שאומר חיים המלך בתהילים, “ה’ צילך לגבי יד ימינך”. בבחירתו של שאול, לקבל בחזרה אחר היהלום לבעליו לקראת שהוא מתפלל לקב”ה, נקרא אמר, “הקב”ה רואה השירות. הקב”ה ממש לא מבקש בתפילות שלי כל עוד היהלום זה בהחלט בפתח ברשותי”. ולכן, תגובתו הנקרא הקב”ה היתה להעביר מסר באמצעות לברר שתי עסקאות שלא צפויות, שהרווח על החברות זהה לערכו מסוג היהלום האבוד. בכך הקב”ה אפילו לרוב לבדוק, “אני שם לב אותך”.
הקב”ה תגלה בבחירות הקטנות שנותר לנו. האם לא זה היום שגם אתם נכיר בהן?